את הגמרא (תלמוד, חז”ל) כתבו אמוראים אחרונים רבינא ורב אשי, הם ליקטו אל כל דברי האמוראים והברייתות של התנאים שפרשו את המשנה על כל התורה בהלכה ואגדה וכתבו אותם, הגמרא (התלמוד) לדורם היה ספר הלכה שממנו ידעו לפסוק כל הלכה על כל נושא שהוא, כגון על הלכות אישות נכתבו במסכתות “נשים” כגון מסכת: קידושין, גיטין, כתובות, יבמות, סוטה, ועוד סוגיות בנושא אישות מפוזרות במסכתות אחרות, וכן דיני ממונות נכתבו בסדר “נזיקין” בעיקר במסכתות: בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה, וכן סדר “מועד” שיש בגמרא הלכות על חגים ומועדים, נכתבו מסכת: שבת, עירובין, פסחים, ראש השנה, יומא, סוכה, ביצה, תענית, מגילה מועד קטן, חגיגה. וסדר “זרעים” מסכת ברכות, וסדר “קדשים” וסדר טהרות.
חתימת התלמוד היה בערך בשנת 500 למניינם.
עבור דורם היתה הגמרא (תלמוד) ספר הלכה שהבינו את כל דברי הגמרא ואיך יוצא מהסוגיא בירור ההלכה הלכה למעשה. צילום מספר 1 דף מגמרא
אולם לאחר שחלפו חמש מאות שנה בתקופת הראשונים חיבר הרי”ף ( רבי יצחק אלפסי ד’ אלפים תשע”ג 1013– ד’ תתס”ג 1103 ) ספר שהוא מסכם את סוגית הגמרא ופוסק את ההלכה מהסוגיה, כי כבר לא הצליחו לפסוק הלכה ישירות מהגמרא, והיו צריכים ספר שיעזור להבין סיכום ההלכה מסוגית הגמרא, בגלל ירידת הדורות מחתימת התלמוד היו צריכים להבין איך מתברר מהסוגיה בירור ההלכה מכל השקלא וטריא, הוא כתב את ספרו לפי סדר הגמרא שהם סוגיות של משא ומתן וכתב את ההלכה הפסוקה מהגמרא. ( הרי”ף מודפס היום בסוף כל גמרא ) צילום מספר 2
( רבנו ניסים בן ראובן גרונדי 1320—1380 למנינם ) הר”ן כתב פירוש על דברי הרי”ף מוסיף ומפרש ופוסק על כל ענין שבסוגיה מודפס בגמרות סביב דברי הרי”ף בסוף הגמרא, וכן הנמוקי יוסף ( רבי יוסף חביבא חי בין 1400—1500 למנינם ) כתב פירוש על דברי הרי”ף מודפס בגמרות סביב דברי הרי”ף במסכתות שאין ספר הר”ן. צילום מספר 2
רבנו אשר הרא”ש ( רבנו אשר בן יחיאל 1250—1327 למנינם ) כתב את פירושו על הגמרא ומברר את ההלכה מהסוגיה, לפי סדר דפי הגמרא. (הרא”ש מודפס היום בסוף כל גמרא). צילום מספר 3
אולם הרמב”ם ( רבי משה בן מימון ד’ תתצ”ח 1138—ד’ תתקס”ה 1204 ) שחיבר ספר הלכה “יד החזקה” על כל התורה קבע סדר חדש לפי ענינים, לא לפי הסדר המקובל לפי דפי הגמרא אלא סידר את כל ההלכות לפי סדר נושאים ועניינים שהוא קבע, אולם בספר הרמב”ם לא מופיע מקורות לפסקי ההלכה, המקורות מופיעים בפירושי הרמב”ם שהתחברו לאחר מכן. צילום מספר 4
הטור ( רבי יעקב בעל הטורים, רבי יעקב בן אשר (בן הרא”ש חי בערך 1300 למנינם) בסוף תקופת הראשונים חיבר ספר ארבע טורים וליקט את כל ההלכות של הראשונים שקדמו לו והכריע הלכה כמי, גם הוא סידר את ההלכות לפי סדר עניינים שקבע, ארבע טורים: טור אור החיים ענייני הלכות של יום יום, תפילות, ברכות, שבת, חגים וכו’, טור יורה דעה ענייני כשרות, כל הלכות איסור והיתר, טהרת המשפחה, ריבית, כיבוד אב ואם, מזוזה, הלכות זרעים, אבילות, ועוד עניינים שונים הנוגעים לחיים. טור אבן העזר כל ענייני אישות קידושין גיטין וכו’, טור חושן משפט, כל דיני ממונות, ענייני בעיות של בין אדם לחבירו, הלכות משפט דיינים עדות וכו’ , מסחר, שכנים מציאות ועוד. צילום מספר 5
על ספר הטור חיבר הבית יוסף ( רבי יוסף קארו 1488—1575 למנינם ), פירוש גדול ובו מביא בעיקר מקור על כל ההלכה שהטור פוסק, מקור בגמרא ובפירושי הראשונים על ההלכה, ולפעמים הוא חולק על פסק הטור לפי המקורות שמביא. צילום מספר 5
כ”כ הדרכי משה ( רבי משה איסרליש ה’ ר”פ 1520—ה’ שלב 1572 ) חיבר פירוש הגהות על הטור וגם על פירוש הב”י, לפעמים הוא מוסיף ולפעמים מביא חולקים על פסקיהם. צילום מספר 5
אח”כ כתב רבי יוסף קארו מחבר ספר “הבית יוסף” על הטור, ספר נוסף “שולחן ערוך” שהוא סיכום וקיצור הלכה למעשה מספרו בית יוסף על הטור, את ה”שולחן ערוך” הוא כתב לפי סדר סימני הטור על כל סימן שבטור כתב גם ” השולחן ערוך” את ההלכה (בלשון הלומדים מכונה רבי יוסף קארו ובספרו “שולחן ערוך” “המחבר” או “מרן” צילום מספר 6
על השו”ע שחיבר הב”י כתב רבי משה איסרליש הגהות בשם “רמ”א”. צילום מספר 6
על השו”ע יש פירושים רבים ספר מאירת עינים (הסמ”ע), טורי זהב (הט”ז), שפתי כהן “הש”ך” באר היטב, פתחי תשובה, באר הגולה, הגר”א נתיבות המשפט, קצות החושן הרעק”א, חתם סופר, חכמת שלמה. כל הפירושים האלו מודפסים היום בשו”ע שחיבר הב”י על הדף, כולם מפרשים את דברי השו”ע לפעמים חולקים עליו, הכל מבוסס על מקור ההלכה שהוא בסוגיית הגמרא, או פירוש הראשונים על הגמרא, וכן פירוש גדולי פוסקי האחרונים על הגמרא (כל המפרשים הנ”ל מודפסים בשו”ע על הדף ) . יש עוד פירושים רבים על השו”ע ופסקי הלכות וקיצורי הלכות, אולם אינם מפרשים ישירות את השו”ע. צילום מספר 6
פירוש באר הגולה הוא בעיקר מקור בגמרא על כל הלכה שהשו”ע מביא, וכן נכדו הגר”א מביא על כל הלכה של השו”ע מקור פסוק בתורה או גמרא או מדרש או זהר מקור על כל דבר. צילום מספר 6
יוצא איפוא שכל ההלכות בשו”ע מקורם בגמרא, או במפורש, או בדרך משא ומתן או בדרך קושיה, ולכן מי שלומד סוגיה כל שהיא בגמרא, לדוגמה: ענין אבידה ומציאה שאנו מביאים צילום של העמוד בגמרא, ולומד אח”כ את הלכות הרי”ף על אותה הסוגיה, וכן את הרא”ש, ואח”כ לומד את הרמב”ם על ההלכה זו, וכן את הטור ופירוש הב”י על הטור, ואח”כ את השו”ע על אותה ההלכה עם המפרשים על השו”ע, הוא בעצם לומד את אותה הסוגיה בגמרא, ומוסיף ללמוד אותה עם פירוש של כל הפוסקים מראשוני הראשונים הרי”ף דרך הרא”ש והטו”ר והב”י על הסימן בשו”ע עם כל נושאי כליהם, צורת לימוד זה נקראת לימוד “שמעתתא אליבא דהלכתא” (בתרגום: להעמיד ולכוין את סוגיית הגמרא באופן ברור כל כך, שאפשר יהיה לפסוק ממנה הלכה), לימוד זה לפי סדר השו”ע על כל סימן וסימן עם כל הסוגיות עם הראשונים, זה הלימוד האמיתי שמכשיר את הלומדים להיות תלמידי חכמים גדולים היודעים לפסוק הלכה על בוריה ולפתור גם שאלות שאין כתובות במפורש בשו”ע.
לימוד זה הוא הלימוד בישיבתינו, נשמת ישראל לימוד “שמעתתא אליבא דהלכתא”, לומדים את הגמרות לפי סדר שו”ע עם פירוש הראשונים ופסיקת הלכה על הדף לפי סדר הגמרא, רי”ף והר”ן או נמוקי יוסף בפירושם על הרי”ף, הרא”ש, טור ובית יוסף בפירושו על הטור, ושולחן ערוך עם נושא כליו. אנו עורכים מבחנים בכתב על כל סימן וסימן.
להלן דוגמא מהלך של סוגיא בגמרא עד השו”ע ונושאי כליו.
צילום 1 . גמרא במסכת בבא מציעא פרק אלו מציאות דף כ”ד ע”ב כ”ה ע”א על המשנה ו”אלו חייב להכריז”.
צילום 2. פירוש הרי”ף על המשנה הגמרא הנ”ל. ופירוש הר”ן על דברי הרי”ף, לשים לב שהרי”ף הוא על דף הגמרא.
צילום 3. רא”ש על דף הגמרא הנ”ל, לשים לב שהרא”ש הוא על דף הגמרא.
צילום 4. רמב”ם הלכות אבידה ומציאה על ההלכה הנ”ל.
צילום 5. הטור על ההלכה של המשנה בסימן רס”ב ופירוש הב”י על דברי הטור, וכן הגהות הדרכי משה על דברי הטור והב”י.
צילום 6. שו”ע סימן רס”ב סעיפים י”ט כ’ כ”א דברי המחבר בשו”ע שהוא הב”י כל אותה הלכה של המשנה והגמרא, וכן הגהות הרמ”א על השו”ע ואותה הגהה מופיע גם בחובורו של הרמ”א על הטור ספר דרכי משה על הטור,
בתוך דברי השו”ע (המחבר) מפרשים הנושאי כליו והם:
הסמ”ע. ספר מאירת עיניים, רבי יהושע פלק כץ בן אלכסנדר הכהן ( ה’ שט”ו 1555—ה’ שע”ד 1614 )
הש”ך. שפתי כהן, רבי שבתי הכהן ( שפ”ב 1621—תכ”ג 1662)
הטורי זהב. הט”ז, רבי דוד הלוי סגל ( 1586—1667 למניינם)
באר הגולה. רבי משה רבקש ( ה’ ש”ס 1600—ה’ תמ”ד 1684 )
ביאור הגר”א. רבי אליהו בן שלמה זלמן קרמר (הגאון מווילנא ה’ ת”פ 1720—ה’ תקג”ח 1797 )
באר היטב. רבי יהודה אשכנזי ( נדפס לראשונה ה’ תק”ב )
נתיבות המשפט. רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא ( 1760—1832 למניינם )
קצות החושן. רבי אריה לייב בן יוסף הכהן הלר (ה’ תק”ה– ה’ תקע”ג )
פתחי תשובה. רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט ( 1813–1868 למניינם )
חידושי רעק”א. רבי עקיבא איגר (ה’ תקכ”ב 1761—ה’ תקצ”ח 1837 )
חידושי חתם סופר. רבי משה סופר ( 1762–1839 למניינם )
חכמת שלמה. רבי שלמה קלוגר ( נפטר ה’ תרכ”ט 1869 )
כולם מפרשים ומתפלפלים על אותה ההלכה שהמחבר מביא, שהוא בעצם דין של המשנה בבבא מציעא הנ”ל דף כ”ד ע”ב וכ”ה ע”א